רש"י על כתובות ס׳

1 עד כמה - כמה חדשים אית לן למימר שיודע להכירה מלינק מאשה אחרת:

2 כל חד לפום חורפיה - יש תינוק חריף ומכירה בחמשים יום ויש שאינו מכירה עד שלשה חדשים:

3 כל זמן שמכירה - אין שיעור לדבר אלא בבדיקה הדבר תלוי אם אנו רואים שמכירה כופה ומניקתו בשכר ואפי' גירשה:

4 ההיא דאתאי - גרושה ולא היתה רוצה להניק:

5 זיל בדקה - אם מכירה:

6 אותבה בדרא דנשי - הושיבה בשורה של נשים:

7 מסוי - מביט:

8 נטוף עיניך - זקוף עיניך כמו דשפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפי דב"ק דף צב::

9 דרי בריך - שאי בניך:

10 כיונק שקץ - כאילו יונק דבר משוקץ:

11 חלב מהלכי שתים - חלב של אשה המהלכת בשתי רגלים:

12 טמא - אסור:

13 שהקלת במגעה - שאינה מטמאה מחיים:

14 החמרת בחלבה - כדאמרינן בבכורות דף ו: גמל גמל שני פעמים חד לאסור חלבו:

15 אדם שהחמרת במגעו - נדה:

16 הוא טמא - מחד קרא נפקא ליה ל"א זה זה טמא כו' דכתיב ברישיה דקרא אך את זה לא תאכלו זה מיעוטא הוא:

17 שאינו שוה בכל - שהרי בטהורה טהור:

18 ואמר רב ששת גרסי':

19 אפי' מצות פרישה - מדרבנן:

20 אין בו - דמדאורייתא שרי ורבנן נמי לא גזור ביה דאמרי' חלב מהלכי שתים טהור:

21 הא דפריש - הא דקתני מותר כשפירש מדדי האשה לכלי והיונק מן הדד כיונק שקץ מדרבנן:

22 וחילופא בדם - דמדפריש אסור מדרבנן דמיחלף בדם בהמה ואתי למימר דם בהמה אכל:

23 דם שעל גבי ככר - כגון שנשכו וניכר בו דם השינים:

24 גוררו - לדם:

25 מוצצו - דהא ליכא דחזי ליה:

26 גונח - המיילל מכאב לבו פליינדרי"א:

27 יונק חלב - משום רפואה ורפואתו חלב עז:

28 מפרק - הנותק דבר ממקום שגדל בו ולא מן המחובר אלא מן התלוש ותולדה דדש הוא שמפרק תבואה מקשיה שבת דף עג::

29 כלאחר יד - שאין דרך בני אדם לינק אלא לחלוב ביד:

30 ובמקום צערא - שמצטער מכאבו:

31 צנור - המקלח מים מן הגג:

32 קשקשים - קשים ועשבים שסותמים ומעכבים את קלוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים לגג ודולפין לבית:

33 כלאחר יד - ע"י שינוי ברגלו ומשום דאמר רב יוסף הלכה בכולהו נקט לה הכא:

34 וכמה - היא פרישה:

35 איכא דאמרי תני רב יהודה - מתניתא ולא שמעתא:

36 בתוך עשרים וארבעה חדש - שנולד בנה:

37 עד עשרים וארבעה חדש - שמא תתעבר ותצטרך לגמול את בנה ובעל זה אינו אביו שיקנה לו ביצים וחלב:

38 שמונה עשר חדש - דיו לתינוק לינק בכך:

39 אפקירותא - חוצפא:

40 דלא מיסתייעא מילתא - שיורה כהלכה:

41 נתנה בנה למינקת - זו שמת בעלה או גמלתו בתוך זמנו או מת:

42 לבי ריש גלותא - אלמנות שהיו בהן מניקות ונתנו בניהם למניקה והתירום לינשא:

43 דלא הדרי בהו - מניקה שפסקה להניק בניהם יראה לחזור בה לפי שבני אדם מאוימים הם אבל באינשי אחריני דלמא הדרא בה המניקה וחוזר הבן אצל האם ומסתכן:

44 לא תסברוה מהא - אי לא אמרה לכו סבתא משמי' דר"נ לא הייתם יודעים ללמוד מתוך משנה זו שאסור:

45 הרי שהיתה רדופה - רוב ימיה להיות בבית אביה כו' כל אלו אין דרכן להתעבר:

46 שאינה ראויה לילד - שנעקר בית הריון שלה:

47 בגזירותיו - בכל מקום שהוא מחמיר מדרבנן אלמא אע"ג דאין כאן להבחין בין זרעו של ראשון לשל שני דהא לא מיעברא לא פלוג רבנן בתקנת גזירות שלהם בין אשה לאשה וגזרו סתם שתמתין כל אשה שלשה חדשים והכי נמי לא פלוג רבנן במינקת שמת בעלה בין שהיא מניקתו בין שאינה מניקתו:

48 גמלתו אסור - שגמלתו מחמת שרוצה לינשא:

49 פסקה קימעא - פסקו ליתן לה מזונות מועטים:

50 אוכלת הרבה - משלה כדי שיהיה לה חלב הרבה ולא תמיתנו:

51 כשות - הומלו"ן:

52 חזיז - עשבים של זרע תבואה:

53 חבושא - קורציי"ה:

54 קורא - רך הגדל בדקל מה שנוסף על הענף בשנה זו:

55 כופרא - תמרים בקטנותן:

56 כמכא - כותח:

57 והרסנא - דגים מטוגנין בקמח וציר ושומן שלהן:

58 מינייהו פסקי חלבא - יש בדברים הללו שפוסקין חלב האשה ויש בהן שאין מפסיקין אלא עוכרין:

59 בני נכפי - ולדות שמתעברות שם נופלים מחולי שמו פישיאו"ן:

60 שמוטי - ארוכי צואר והוא מום:

61 גירדני - פי' אדם שנמרט שערות ראשו או בעל גרב:

62 זלזלני - רעבתנין:

63 דולפני - עיניהם זולפות מים תמיד:

64 מוניני - הורגלה לאכול דגים קטנים:

65 מציצי עינא - עיניו פורחות ונעות תמיד:

66 גרגושתא - אדמה ארזילא"ה בלע"ז: